שו״ת מהרי״ל · חלק קכ״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מה שהבאת מכהן אין ראייה לחזן כלל דכהן אין הברכה חל אלא מתוך שמחה כמו שמצינו ביצחק אבינו ע"ה. ומהאי טעמא אסור לפנוי לברך. ומה שהבאת אשלי רברבי שהתירו. איני חולק על ישיבתן ומאן יהיב לן מעפרן ומליא לעינין. אכן אנא תשובת מהר"ם ידענא דכתב בה דאין מנהג שיתפלל אבל תוך י"ב חדש בשבת וי"ט. ואתה כתבת דשבת הוי טפי שמחה מימים נוראים. לא כי הא קמן דהוה כרגלים ופסקי אבלות ז' ול' משא"כ בשבת. ונגינת קדושות בשבת וקדיש דידהו הוה כי"ט לבד מקדיש ראשונה למהר"א כדי לקרות ק"ש בזמנה וכל קולי דשמחת י"ט של ר"ה כמו שאר י"ט ומקרא קודש הוא אלא שאין בו הלל. וכן שש ושבע של פסח נמי מטעם מעשה ידי טבעו בים. אכן בדליכא שם חזן אחר ולא אפשר ראיתי שהתיר מורי ורבי הר"ר גרשון ז"ל. שלום כנפש משרתך הלוי:
נחלת הכלל · She'elot uTeshuvot Maharil. Krakow, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.