תשובות הרא״ש · כלל צ״ט סימן ו׳ (ב׳)

תשובה ודאי כן הוא דכל מקום דאין יכול למחות אין לו חזקה וגם חזקה לא שייכא הכא דחזקה במקום שטר עומדת דעד תלת שנין מזדהר איניש בשטריה טפי לא מזדהר ונאמן לומר קניתיו ממך ואבד שטרי והכא ממי יקנה וגם אין צריך לקנות משום אדם מי שפתח חלון ברשות הרבים אמנם צריך לדקדק ראובן שפתח חלונות זכה באורה מן ההפקר כיון שברשות פתח ומי יוכל לסלקה ממנו ומיהו לפי שאלתך משמע שהוא מנהג בעיר שמוציאין זיזין וגזוזטראות ואין יכולין למחות דאם לא כן הראשון היאך הוציא בליטות עלייתו ואם תמצא לומר כשלקח ביתו היתה הבליטה בנויה ותנן (ב"ב ס’) לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקה מ"מ ימחה על שמעון שבא עתה להוציא אלא ניכר בשאלתך שהוא מנהג בעיר הרוצה להוציא מוציא ואין מוחין בידו ואם כן כיון דכל אחד יכול להוציא בנינו ברשות הרבים לא הוה האויר שלפני ביתו של שמעון הפקר אלא כמו חצר השותפין וכשפתח ראובן חלונו כנגד האויר שלפני ביתו של שמעון שלא כדין פתח כיון דגם שמעון יכול להוציא בנינו ועד הנה לא היה שמעון מקפיד בו כי לא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בידו הילכך אין לו חזקה לראובן ויכול שמעון לבנות לפני חלונו ומצוה לומר לשמעון דאינו מחוייב להרחיק דהשבת אבדה היא כי טעו בדבר משנה וחוזר הדין וחלון שעל הגג אפילו לא היה שמעון לוקח טענינן ליתמי כי האי מילתא לומר שמא היה בענין אחר כיון שאביהם לא היה יכול לטעון כן בלא ראיה כיון שאין החלון מזיק לשמעון אין לו חזקה.