תשובות הרא״ש · כלל צ״ח סימן ה׳ (ב׳)

תשובה נראה שאין לבטל חלוקה זו משום אונאה שטעו בית דין בשומת הקרקע דגרסינן בפ"ב דקדושין (מ"ב) אמר רבא אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח [יתר משתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה אמר רבא הא דאמרן פחות משתות נקנה מקח] לא אמרן אלא דלא שויה שליח אבל שויה שליח אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והא דאמרן יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא דלא אמר נפלוג בשומא דבי דינא אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא לא דתנן שום הדיינים שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל רבי שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות זו היא גרסת רש"י ולפי גרסתו חלוקה זו בשומת בית דין היתה ורבא דהוא בתראה פסק הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שהחלוקה קיימת אף על פי שטעו הרבה דרבן שמעון בן גמליאל לאו דוקא בשתות קאמר שמכרן קיים אלא דטעו הרבה דבהדיא קתני בברייתא בפרק אלמנה ניזונית (ק’) דאפילו מכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים הרי לגרסת רש"י החלוקה קיימת אף על פי שטעו ור"ת הקשה על גירסת רש"י דבההיא סוגיא דקידושין פסק רב נחמן כדברי חכמים שמכרן בטל והיכי קאמר אי אמר ניפלוג בשומא דבי דינא דחלוקתן קיימת כרבן שמעון בן גמליאל ומיהו רש"י פירש התם דכולה הך מילתא דאמר רבא הא דאמרת כו' סברא דנפשיה קאמר ורב נחמן לא ס"ל וקשה דא"כ הוה ליה לרבא לאיפלוגי אעיקר מילתיה דרב נחמן בכתובות פרק אלמנה ניזונית (ק’) ועוד הקשה ר"ת אהא דקאמר והא דאמרן שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות משמע דביותר משתות לא היה יכול לחלק בין מקרקעי למטלטלי דאפי' במקרקע [יש אונאה ביותר משתות ובפ' המקבל (ק"ח)] אמר רב נחמן זבן במאתים ושוה מאה אין אונאה לקרקעות ונראה לר"ת כגרסת הלכות גדולות ורבינו חננאל דגרס איפכא הא דאמרת שתות קנה כו' לא אמרן אלא דלא אמר ניפלוג בשומא דבי דינא אבל אמר ניפלוג בשומא דבי דינא לא דתנן שום הדיינין וכו' ומייתי ראיה מדברי חכמים והא דאמר יותר משתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות דאפילו ביותר משתות אין להם אונאה והא דאמר רבי יוחנן בפ' הזהב (נ"ז) גבי קרקעות דאונאה אין להם ביטול מקח יש להן לאו ביתר משתות קאמר אלא בפלגא וכן מוכח בירושלמי פרק אלמנה ניזונית גבי אלמנה שהיה כתובתה מאתים ומכרה שוה מאתים במאה או שוה מאה במאתים התקבלה כתובתה ופריך עלה ואין סופו לחזור משום מקח טעות ומשני בשהוקיר המקח אמר רב זביד הדא מסייעא לריש לקיש דאמר לעולם אין למקח אונאה אמר רבי יוחנן אם היה המקח דבר מופלג יש לו אונאה מכל מקום אלמא לא הוי מקח טעות אלא בפלגא אליבא דרבי יוחנן ורי"ף נמי הכי גריס הילכך לכולהו אין חלוקה זו בטלה בשביל עילוי דמים שטעו בשומא אמנם בטענות אחרות שטוען שמעון שטעו הדיינים לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש ודאי זו היא טעות כי בני אותו מבוי יכולין לעכב כדאמרינן בפרק קמא דבתרא (י"א) בעא מיניה רב הונא מר' אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או לא אמר ליה בני מבוי מעכבין עליו ואין הבית שוה כלום אם אין לו מהיכן לצאת ודמי להא דאמרינן בפרק האיש מקדש (מ"ב) לא אמרן אלא דפליג בשומא אבל פליג במשחתא לא כדרבה דאמר רבה כל דבר שבמדה שבמשקל שבמנין אפי' בפחות מכדי אונאה חוזר ומה שטוען לוי שיסלק ממנו תרעומת בני המבוי [לאו] טענה היא כמו שהשיב שמעון [ועוד כיון] שבשעת חלוקה טעו הדיינים בזה שחשבו שיכול לפתוח פתח והוא אינו יכול מעיקרא חלוקה בטעות היתה ובטלה לה אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.