(התשובה היא לשאלה הקודמת ולשאלה זו לפי הסדר) תשובה מה שטוען שמעון שהוא מוחזק בבתים גם אמו מוחזקת בהם עשר שנים וסתרו ובנו והשכירו קצתם ופרעו המס אינה חזקה כיון שידוע שהבית היתה של אביהם ושמעון אינו טוען שאביו מכרם לו או נתנם לו או שקנאם מראובן אלא שטוען שהחזיק בהם זו היא חזקה שאין עמה טענה כדתנן בפ' חזקת הבתים (מ"א) כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה כיצד א"ל מה אתה עושה בתוך שלי אמר שלא אמר לי אדם דבר מעולם אינה חזקה אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אביך נתנה לי הרי זו חזקה וכן אם האם קיימת אין חזקתה חזקה אבל אם מתה האם ויש לשמעון עדים שאמו החזיקה בבתים חזקתה חזקה דכיון שמתה טוענים לכל באי מכחה או יורש או לוקח כל מה שהיתה היא טוענת אם היתה קיימת והיא יכולה לטעון קניתי הבתים מבני והחזקתי בהם שני חזקה או בית דין הגבום לי בנדונייתי או בכתובתי וחזקה מועלת לכל אדם דאין אדם נזהר בשטרו לעולם דלא מיקריא חזקה שאין עמה טענה אלא שלא אמר לי אדם דבר מעולם אבל כל טענה שיטעון איך בא הקרקע לידו [מועלת עמה חזקה] הילכך שמעון שיש לו שטר על אמו בשבע מאות זהובים ונשתעבדו לו כל נכסיה טוענין לו מה שהיתה יכולה לטעון ויגבה שבע מאות זהובים מנכסיה דכמו שטוענים ליורש ולוקח כך טוענין לבעל חוב שנשתעבדו לו הנכסים בחייה ואם הבתים שוים יותר משבע מאות זהובים יחלקו ראובן ושמעון המותר.
תשובות הרא״ש · כלל צ״ח סימן י׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
