דע לך מי שיש בידו משכון אינו צריך להביא בעל המשכון לפני הדיינין ולהזהירו שיפדה משכונו אלא לאחר שהזהירו בינו לבינו שיפדה משכונו ואם לא שימכרנו אז יקח שלשה שמאים וישומו המשכון כמה הוא שוה לימכר בשוק וימכרנו באותה שומא וזה שלא שם אותו אלא נתנו בפני עדים לסרסור גוי אם העדים יודעים כמה היה שוה יעידו העדים ועל פי העדים יתן לו המותר ואם אינן יודעים כמה היה שוה והמלוה אומר כך וכך היה שוה ישבע שהוא כדבריו ויפרע לו המותר ע"פ שבועתו ואם אינו יודע כמה היה שוה או שאינו רוצה לישבע ישבע הלוה כמה היה שוה ויפרע לו המלוה מה ששוה יותר על חובו.
תשובות הרא״ש · כלל צ׳ סימן ז׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.