תשובה כיון דקיימא לן המלוה על המשכון שומר שכר חייב בגניבה ואבדה ואף על גב דפקע כח ההלואה שכבר פרעו לו דטעמא דמלוה על המשכון שומר שכר לא משום שיהא בטוח במעותיו כדאמרינן (ב"מ פ’) כל האומנין שומרי שכר הם משום דתפיס ליה אאגריה דנימא כיון דאזיל ליה האי טעמא לא הוי תו שומר שכר אלא טעמא משום פרוטה דרב יוסף שאם יבא לו עני בשעה שהוא טרוד לשטחה ולנערה שאינו צריך ליתן לו הילכך אם נגנבה קודם הזמן שקבע לו לבא בשבילו נמצא דעדיין ברשותו היה והיה צריך לנערו אם יצטרך והוי שומר שכר וחייב ואם נגנב אחר הזמן שקבע לו נמצא שלא היה ברשותו ולא היה חייב לנערו דהוי כשאר פקדון שאין הנפקד חייב לנערו כיון דברשות המפקיד לבא לקחתו ולנערו דלא דמי למשכון שאינו ברשות הלוה לקחתו ולנערו כי המלוה לא יתננו לו לכך צריך המלוה להשתדל בו ולנערו מה שאין כן בפקדון כדפרישית וזה כפקדון הוא ואין לו בו שום שכר ופטור מגניבה ואבדה ואם יש עדים ללוה שבא בזמן שקבע לו ולא נתנו לו חייב ואם אין עדים ישבע המלוה שלא בא בזמן שקבע לו ופטור אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל צ׳ סימן ג׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.