וששאלת שני שותפין שהיה להם שטר אחד והגיע זמן גבייתו ואמר האחד לחבירו ששטר השותפות בידו אל תזקוף חוב זה לגוי לזמן אחר כי אני צריך מעותי ועבר על דבריו וזקף החוב עד השנה הבא ותבעו לדין והודה לכל דבריו ואמרו לו הדיינים תן לו מעותיו כיון שזקפת החוב שלא מדעתו ואמר אין לי מעות ורצה לישבע שאין לו מעות אבל אמר יש לי שומא וישומו לו בית דין בעד מעותיו.
תשובות הרא״ש · כלל פ״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.