תשובות הרא״ש · כלל פ״ח סימן ח׳ (ב׳)

תשובה נראה לי שהדין עם ראובן כיון שקבל שמעון מראובן מעות לקנות בהם חטים למחצית שכר בתנאי שהחטים שקנה בשעת הזול שימכרם לו כמו שקנאם כל תנאי שבממון קיים וכיון ששמעון מתעסק בממון ראובן ידו כידו ורשותו כרשותו וכמו שרשות שמעון קונה לראובן מיד אחר כך קונה לו מיד עצמו כיון שהקנה לו רשותו ומטעם זה שקנה ראובן החטים של שמעון באותן דמים שקנאם ומוזיל גביה לא יטול ראובן כלום מן הריוח שהרויחו אם נתיקרו החטין לא בחטין שהיו של שמעון ולא בחטים שקנה שמעון במעות שנתן לו ראובן שהרי תחלת העיסקא היה באיסור שהרי המוכר עיסקא לחבירו למחצית שכר צריך ליתן לו שכרו כפועל בטל כי כל עיסקא היא פלגא מלוה ופלגא פקדון ואם לא היה נותן לו שכר על שהוא מתעסק בחצי עיסקא של חלק הפקדון נמצא שהטרחה שהוא טורח בחלק הפקדון הוא שכר חצי העיסקא שהיא מלוה אצלו דהוי רבית ובנדון זה לא מבעיא שכר עמלו שלא נתן לו אלא שמעון המקבל נתן לראובן רבית כדי שימסור לו העיסקא כי מכר לו חטין שלו בפחות מן השער וכיון דבאיסור היתה העיסקא אסור הוא שיטול שום ריוח אלא יחזיר לו הקרן ולא יותר.