תשובות הרא״ש · כלל פ״ז סימן ו׳ (ב׳)

נראה דיורד ברשות היה כיון ששכר מבן האפטרופוס דנהי דלא מנוהו בית דין מכל מקום כיון שנשתדל בנכסי היורש ימים רבים עד שהיה קרוב לבן עשרים לא גרע מיתומים שסמכו אצל בעל הבית שיש לו כל דין אפוטרופוס לעשר פירותיהם ולמכור בנכסיהם אבל ודאי אם היה ניכר וידוע קלקול הכותלים והתרו בו השכנים לסלק החטה ולא סלקה פושע הוא כההיא דתנן בפ' הבית והעליה (קי"ז) הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם [נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו בתוך הזמן פטור מלשלם] לאחר זמן חייב לשלם וכן בנדון זה כיון שהתרו בו ולא שאל זמן לפנות החטה ונפלו הכותלים פושע הוא וחייב לשלם כל ההיזק שעשה לבעל הבית ולשכנים דהוו גירי דיליה שהכביד משאו על כותלים רעועים שלא היו יכולין לסבלן והפילן ודמי להא דתנן בפרק לא יחפור (כ) לא יעמיד אדם תנור בתוך שלו אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעליה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ואם הזיק משלם מה שהזיק אלמא אף על גב דהרחיק כשיעור שהזקיקוהו חכמים להרחיק אפילו הכי חייב לשלם כל מה שהזיק כל שכן בנדון זה שהתרו בו לסלק משאו כדי שלא יזיק להם ולא סלקו שורו הוא ולא טפח באפיה וחייב לשלם כל מה שהזיק ולא דמי כותל ואילן לדבר זה שנתנו התוספות דין בור אף למה שהזיקו דרך נפילתם משום דהתם אי אפשר לדמותו לסכינו משאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך הילוכן דהתם תחלת עשייתם ע"י כח אחר אבל כותל ואילן מחמת ריעותן נפלו אחר שהתרו בו הילכך מדמה להו לבור אבל האי ממוניה הוא ודמי לדליל דאית ליה בעלים ולא [אצנעיה ונקשר] ברגלי תרנגול והזיק דבעל דליל משלם כולי נזקא כדאיתא בפ' כיצד הרגל (י"ט).