תשובות הרא״ש · כלל פ״ז סימן ד׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אם הדבר ידוע בעדים שהיו לגוים שטרות של בעלה או שחכר חכירות ורצו למכור קרקעותיו יפה עשתה האלמנה שפרעה החובות כדי שלא יזלזלו הגוים במכירת הקרקעות דכל היכא שיש הפסד נזקקין לירד לנכסיהם ולסלק ההפסד מעליהם כדאמרינן בערכין (כ"ב) אמר ר' יוחנן אין נזקקין לנכסי יתומים אלא לשטר שיש בו ריבית או לכתובת אשה משום מזוני ואעפ"י שלא עשתה על פי בית דין מכל מקום כיון שהיתומים היו סמוכין אצלה הויא כאלו נתמנית אפוטרופוס על היתומים ויש לה כח לעשות תועלת היתומים בלא בית דין כדאמרינן בפרק הנזקין (נ"ב) הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההיא סבתא והויא להו תורתא שקלה וזבינתה אתו קרובים לגבי דרב נחמן אמרו ליה מאי עבידתא אמר להו יתומים שסמכו אצל בעל הבית תנן ואם כן בדין היא תובעת שיתנו לה מחלק היתומים בחצי הממון שפרעה חובות אביהם כיון שאין לה לפרוע שום דבר מן החובות שהיה חייב בעלה אם התקנה היא כך בארץ הזאת שהיתומים יפרעו מחלקם כל חובות אביהם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.