יקבל החכם רבי יצחק את תשובתו על אודות ד' נשים יתומות פנויות שהיו דרות בבית אחת מתפרנסות מעמלן והצליחו (בממון) בעמלן והיה להם אח שלא היה נוהג עמהם כשורה לפי דעתן ורצו להעביר נחלתן ממנו שמי שתמות אחת מהן שלא יירש אחיה חלקה אלא אחיותיה יירשו ועמדו ארבעתן ונתנו כל אחת מהן במתנת בריא מהיום כל נכסיה לשלשת אחיותיה וכן עשו כולן נתנה כל אחת חלקה לאחיותיה ועתה מתה הראשונה והשניה והשלישית ונשאר הממון ביד הרביעית ובאין בני האח לתבוע חלק שלשת אחיות אביהם ואומרים שהמתנה שנתנה כל אחת מהן חלקה לשלש אחיותיה אחר שנעשו ד' המתנות חזר להיות כל הממון לארבעתן בשותפות כבתחלה ויש להם לירש חלק השלשה שמתו ונסתפקת בדבר זה מאחר שכלן בחיי אחים נתנו שלהן לאחיותיהם וחזרו חלילה לא הוה דעתן שיירש האח אפי' מחלק שתירש כל אחת מאחותה כמו שלא יירש ממה שנתנה היא לאחותה או דילמא מה שנתנה היא במתנה לא יירש אבל מה שירשה כל אחת מאחותה יירש כי הרי הוא כאלו לא עשו כלום מתוך שאלתך משמע שפשוט לך שלא יירש ממה שנתנה לאחותה וזו מנין לך אם אחר שחזרו חלילה חזרו להיות שותפין כבתחלה הכל אחת מהן החזירה המתנה שקבלה אז נתבטלו כל המתנות וה"ה ראוי שתשלח לי שטרי המתנות כי הדין מתחלק לפי שטרי המתנות אם יוכל להתברר מי נתנה תחלה ומי בשנייה ומי בשלישית ומי ברביעית אז הדין כמו שאכתוב לך כי הרביעית לא נשאר בידה כלום כי היא נתנה באחרונה כל ממונה לשלשת אחיותיה וגם לשלשת האחיות אין לזו בממון כמו לזו אלא כמו שאברר לך ותעשה סכום שהיה כל הממון ק"ח זהובים לכל אחד כ"ז וזה ציורו:
תשובות הרא״ש · כלל פ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
