תשובה יראה לי שלפי צואת ראובן דעתו היה שינתן לשמעון כל המנה כי כן צוה שאם לא יספיק מה שיגבו מן השר שיתנו לו מן המשכונה או מקרקע פלוני וייחד לו מקום לגבותו ממנו כדי שלא ידחוהו היורשים וליפות כחו נתכוין ומה שטענו היורשים שלא צוה לתת לו כל המנה מנכסיו אלא מה שלא יספיק מדלא קאמר אם לא יצא הגע עצמך הרי אם פרע השר דינר אחד יתנו לו מנה חסר דינר אחד מנכסיו ובשביל שלא פרע כלום יפסיד הכל אתמהה אלא ודאי דעתו היה שיפרע כל המנה מנכסיו ואם יכולים היורשים לומר אנו מצפין עוד לפרעון השר מאי אהני ליה מה שצוה לתת לו ממקום אחר אלא ודאי הדבר תלוי בראות הדיינין אם יראה להם שיש תקוה ותוחלת בפרעון השר יצפה וימתין וגם צריכין היורשים להתפשר עם השר לפי ראות הדיינין שראוי להתפשר עמו חיזוק השר והענין ולא שיאמרו היורשים אין אנו רוצין ליקח כל כך מעט מן השר בפרעון החוב ותהיה כוונתם לדחות מעליהם פרעון שמעון אלא הכל תלוי בראות הדיינים ואם אין תקוה לפרעון החוב לפי דין תורה יד בעל השטר על התחתונה ויפרעו היורשים מאיזה מקום שירצו הן מהמשכונה או מקרקע פלוני ואם תקנו הקהל לתקנה אחרת ילכו אחר התקנה אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל פ״ג סימן ג׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
