תשובות הרא״ש · כלל פ״ג סימן א׳ (ב׳)

תשובה הכי איתא בפרק יש נוחלין (קל"ח) האומר תנו מאתים זוז לפלוני בני כראוי לו נוטלו ונוטל את בכורתו בבכורתו ידו על העליונה רצה נוטלן רצה נוטל את בכורתו ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני כראוי לו נוטלו ונוטל את חובו בחובו ידו על העליונה רצה נוטלו רצה נוטל את חובו משום דאמר לו כראוי לו נוטלו ונוטל את חובו דילמא כראוי לו בחובו קאמר הא מני רבי עקיבא היא דדייק לישנא יתירא דתנן ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי ר"ע וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צריך למימר וקאמר לטפויי מילתא קא אתי הכא נמי כיון דלא צריך למימר וקאמר לטפויי מילתא קא אתי פירוש הא מני רבי עקיבא היא דאמר כל לישנא יתירא לטפויי מילתא קאתי ורבנן לא פליגי עליה בהא אלא דרבנן לא צריכי התם לטפויי מידי דבלאו הכי יש לו דרך אבל היכא דצריך לטפויי מידי מודו רבנן דלישנא יתירא לטפויי קא אתי הילכך הכא אליבא דדברי הכל כיון דאמר כראוי לו ליכא לישנא יתירא דנימא לטפויי קא אתי דנוטלו ונוטל את חובו וגם אין בידו להפקיע את חובו אם הוא יתר על מאתים זוז שנאמר שיטול אלו המאתים זוז בחובו אלא ידו על העליונה אם רצה נוטלן בפרעון חובו ויפסיד המותר רצה נוטל את חובו והא דקאמר בסיפא בחובו ידו על העליונה ולאו כל כמיניה להפקיע את חובו כך פירש רשב"ם הילכך בנדון זה משמע מתוך לשון הצוואה שזיכה אלפים זהובים לגמילה אשתו הילכך ידה על העליונה רצתה נוטלן בכתובתה רצתה נוטלת כתובתה ולא האלפים אבל לא תטול שתיהן והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.