תשובות הרא״ש · כלל ח׳ סימן ז׳ (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אין לגרוע כח הראשונה במה שאין לה בנים כיון שלא הוחזקה בשלשה אנשים ואף על פי שיש לו בנים מאשה אחרת שמא לא זכה להבנות ממנה וכן מוכח בפ' הבא ע"י (ס"ה) ת"ר נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נשאת לשלישי ולא היו לו בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצי אמרי לה איגלאי מילתא דאת הוא דגרמת מדלא מיבעיא ליה אם נשאו מראשון (ס"א אם נשאה הראשון והשני וילדה מהו דליתבעה) ומשני מהו דליתבעה כתובה דאיגלאי מילתא דאת גרמת אלמא דלא אמרינן איגלאי מילתא אלא א"כ הוחזקה בשלשה אנשים דתלינן שמא לא זכו להבנות ממנה ואף על פי שר"י ז"ל תירץ על ההיא דהוא אמר מינה והיא אמרה מיניה אמר רבי אמי (שם) דברים שבינו לבינה היא נאמנת ושקיל וטרי בה ר"י במאי קא מיירי אי בששהתה עמו עשר שנים למה לי למימר טעמא דאינו יורה כחץ אפילו יורה כחץ נמי יוציא ויתן כתובה לפי שלא זכה להבנות הימנה ואי לא שהה ניחוש דילמא נתנה עיניה באחר כהאי דשילהי נדרים (צ"א) ומאריך הרבה וכתב וקצת יש לומר דמיירי בשיש לו בנים מאשה אחרת הילכך אין לתלות בעונש שלו אלא אית לן למימר דאיהי לא זכתה ליבנות ממנו ולכך צריכה טעמא דיורה כחץ ולא סמכינן אהאי שנויא דאי' תמן שנוייא אחריני וכל הסוגיא מוכחת דלא גרע כחה בין לענין מזונות בין לענין כתובה אף על פי שיש לו בנים מאשה אחרת כל זמן שלא הוחזקה מג' אנשים.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.