תשובות הרא״ש · כלל ח׳ סימן ז׳

עוד ילמדני ראובן ששהה עם אשתו יותר מעשרים שנה ולא ילדה והוא כדי לידע אם העכבה ממנו לקח אשה אחרת בקידושין כמנהג הארץ הזאת ונתעברה ממנו ושוב נשאה והכניסה לחופה ועיקר דירתו היה עם הראשונה וכאשר ילדה השנייה נתן לה שכר היניקה ומת הילד ופסק מלזונה תבעתו בדין השביעו הדיין להיות עמה ולזונה וזה לשון השבועה שישים בית דירה לפלונית וידור עמה ביום ובלילה בלא שום עלילה וכל מה שירויח שיביאנו לבית שהוא דר עמה ויוציאנו ביציאתם בצורך אכילה ושתייה ושאר הוצאות הצריכין לה ושיתן לה מלבושים כפי יכולתו ע"כ ועמדה עמו כמו ששה חדשים שלא נתן לראשונה כלום ואין בידו לפרנס שתיהן ועתה תובעת הראשונה שאר כסות ועונה ואם היה יכול להיות עם הראשונה מצד הדין יראה שלא נשבע לבטל עונתה אף כי נשבע שידור עמה ביום ובלילה מכ"מ לא קבל עליו שלא יצא מן הבית אלא יצא ויקיים עונתה ויחזור אמנם על המזונות יראה שנשבע לעבור מה שקבל עליו כי לא היתה ידו משגת לפרנס שתיהן ויראה שלא תחול השבועה אמנם לפי תנאי הכתובה שכותבין אם עבר ונשא וכו' שיתן לה גט וכתובה יראה שחלה השבועה ויוציא הראשונה אמנם אם רוצה לישאל על השבועה הורני אם יוכל לעשות בלא דעת השנייה כי עשתה לו טובה כי נתחייב לה מעות ממזונותיה ופטרתו בשביל שבועה זו גם מתחרט על שבועתו ואומר שאיימו עליו ליתנו בבית הסוהר על מה שנתחייב לה ומתוך הדחק נשבע לה עד הנה אני נושא ונותן אם היתה הראשונה בת בנים הואיל ואינה כן בלאו הכי היה חייב להוציאה מדרך הגמ' אמנם אינם נוהגים כן אבל בנדון זה שכבר נשא אחרת וגם נשבע הורני מה נעשה אם נאמר לו לגרש הראשונה הואיל ואין לו ספוק לשתיהן ואם יגרשנה מה יתן לה מנה או מאתים או יותר כי כתובתה מרובה עם נדונייתה וצריך לעשות עליו שטר חוב כי אין בידו מאומה ופועל ידיו אין מספיק להוצאת ביתו א"כ מתי יפרענה.