ילמדנו רבינו ראובן תבע לשמעון וא"ל נ' זהובים טעיתי עמך בחשבון כשהיינו שותפים ונשארו לי מהם אצלך ל' זהובים ושמעון השיב כבר תבעתני בזו התביעה ואף על פי שלא היה לך אצלי כלום נתפשרתי עמך ופציתי אותך בענין שלא נשאר לך אצלי כלום וב"ד חייבו לשמעון שבועה שהרצה לראובן בזו התביעה ושנסתלק ראובן מזו התביעה ויפטר ושמעון הפך השבועה על ראובן ואמר ישבע ראובן שלא נתרצה ושלא נסתלק ממני ראובן א"ל תמצא לי הל' זהובים שאני תובע אותך ואשבע לך שלא נתפשרתי עמך ולא רציתי ושמעון השיב איך אמצא לך המעות איני מודה לך הטעות שאתה אומר שטעית אלא השבע שלא נתפשרתי עמך באלו הלמ"ד זהובים שאתה אומר שטעית ואז אעמוד עמך בדין אם טעית אם לאו.
תשובות הרא״ש · כלל ח׳ סימן י״ד (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.