תשובות הרא״ש · כלל ח׳ סימן י״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אל גבור אבי עד שר שלום למלך שלמה שהשלום שלו ובחסדו עליו נטעו ושתלו בעולמו ומימי קדם בין שתי שמותיו שמו ובינות ההויות בשתי החכמות חתמו וימלא אותו רוח אלהים בתבונה ובדעת השלימו ולתורה ולתעודה המציאו והקימו ומכל שבטי ישראל בחרו והרימו לדרוש טוב הטוב לישראל מאב ואם המניקם דבש מסלע ושמן מחלמיש צור יבריאם בסך ידדם ועל זרועו ינהלם וכנשר ידאם יפרוש כנפיו יקחם על אברתו ישאם על פיו יחנו וע"פ יסעו וינטלם וינשאם אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם כתועפות ראם רכב ישראל ופרשיו אשר יוציאם ואשר יביאם המלבישם שני עם עדנים ובהדרו יפארם וינאם ובעת ידברו מפיו דעת ותבונה נאמו נואם נותן להם את אכלם בעתו לא ירעיבם ולא יצמיאם ומאשר שמנה לחמו ועל מעדניו לפגרים מתים ישלח דברו וירפאם אנא רפא נא לי ושלח ארוכה למכתי ומחלי ונחני בדרך אמת נהגני עלמות והשיבה נפשי בטרם אמות כי עני אני וגוע מנער בעדי ילך כי קצף על קולי וחבל את מעשה ידי אמרי האזינה ה' בינה הגיגי ודברתי הט אזנך לי ושמע אמרתי ואם ארחיב מכתב ולשון אאריך אל נא יהי דברי עליך למשא כי לפי הענין הכל צריך ועוד כי מרוב שיחי וכעסי אדבר כי באו בנים למשבר ומעתה אשפוך לפניך שיחי ולפניך אגיד צרתי ואת כל המוצאות אותי כבר ידעת והוגד לך ושמעת את אשר נשבענו שנינו ה"ה רבי חזקיה ואני הבא על החתום ונדרנו לאביר יעקב לעלות לארץ ישראל כאשר תראה בטופס השבועה הכתובה בספר הזה וקבענו זמן המהלך לסוף שתי שנים מיום השבועה וכשהגיע הזמן ההוא מכרנו כל חפצנו וכל כלי בתינו וקנינו תחתיהם כלי גולה וצידה לדרך והיינו מזומנים ללכת וכשרצינו לשכור הספינה מקורטובה לאישביליא באה השמועה לנו שהאניות ממלכות פורטוקאל הולכים בים לשלול שלל ולבוז בז לכל יהודי וישמעאל שימצאו בים במאמר האפיפיור ועם כל זה לא סמכנו על השמועה והלכנו שנינו לאישביליא לדעת זאת ואם יש דרך ישר לפנינו ללכת בה והנחנו נשינו ובתינו ובנותינו וכל אשר לנו בקדרואה וכשהגענו לאישביליא לא מצאנו ספינה ללכת בה למאלוגראה ולא לברגילונה ולא לשום צד שהולכים ממנו לצד ארץ ישראל ובראותינו כי אזלת יד המלך בעת ההיא אמר לי ר' חזקיה חזור לקורדואה ואני אשאר באישביליא ואהיה לך מעיר לעזור ולדרוש ולחקור על הדבר הזה והביא ביתו וספריו וקבע דירתו באישביליא ומהיום ההוא ועד עתה הייתי מצער אותו להשתדל למהר לשלחנו מן הארץ ולבטל הגזרה שנגזרה עלי על ענין איחור הנדר הזה כי מיום שנדרתי ועד עתה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז בפרוע פרעות ובאו עלי כמה הרפתקי ומצאוני צרות רבות ורעות ותלאות וקורות ומוצאות ושתיתי ומציתי ד' כוסות של פורענות מלאות ממי המרים על מצות ומרורים בנהי בכי תמרורים ובעונותי שרבו באלו הארבעה שנים שעברו מיום שקבלתי את הנדר קברתי ארבעה צאצאים מקצתם מגודלים בנעוריהם או ואבוי לאבותיהם ואוי לאב שככה באת לידו ואוי עליו שככה ראה בחמודיו ומדי שנה שהייתי מקבר והולך הייתי מתאונן ומתלונן על ר' חזקיה לאמר בעבור זה עשה לי השם ונלכד בפח מוקשי פרי בטני חטאת נפשי במתים חפשי ובראותו כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי והרביתי מספד כתנים ואבל כבנות יענה והשביעני ממרורים והרוני לענה המו מעיו לי ועגמה נפשו עלי ושלח לי כתב קודם הפורים הזה שעבר שאלך אליו שהוא מזומן שנלך לשלם נדרנו ואני שלחתי לו שיכין צידה לדרכנו ונשים לדרך פעמינו כי בעזרת האל אלך אליו אחר הפורים ובני ביתי ונתאמץ הקשר שבין קורדואה לאישביליא וחדלו ארחות ומסילות והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות בקשת ומגן וצינה וכל הדרך בחזקת סכנה ועם כל זה רציתי לסכן עצמי וכל אשר עמי לא הניחוני אוהבי ורעי עכבוני בעל כרחי לא נתנני השב רוחי ור' חזקיה בהבטחתו על הכתב ששלחתי לו שכר ספינה והכניס בה כל אשר לו על סמך שהיה סבור שהייתי הולך אליו בזמן ההוא כאשר יעדתי לו המועד ובראותו כי לא הלכתי ואחרתי מן המועד נחפז ללכת ומהר ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר ומאתי עזב חסדו ויותר יעקב לבדו וגדול העצה חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי בחבורתינו בחר בחור והפר מחשבות ערומים והשיב חכמים אחור ולא אסתייעא מילתא וחזר לאישביליא ושלח לי כתב נגוע לידך עם כתבי זה והמובן בדבריו שאין בדעתו ללכת עכשיו עד שישלם את נדרו הראשון שנדר קודם שנדרנו אנחנו כי כן אמר לי הוא זה ימים אחר שנדרנו וכי הוא נדר נדר קודם שנדרנו לקבוע בתורה זמן ידוע ועד שישלם נדרו הראשון לא יתירו ללכת שכך הורו לו מן השמים זה פעמים והשם ראה בעניי ורחם עלי שנשאר לי בן יחיד מכמה בנים לבל יספה בעוני ועיין בנוסח השבועה וגם בכתבו ואבי ראה גם ראה בעין השכל על דרך החקירה אם יש דרך להוציאני מימי עברה ותחטאני באזוב ומי חטאתך עלי הזה והסר מעלי רק את המות הזה והודיעני נא אם אני מחוייב להמתין לו עד שישלם נדרו מאחר שאני לוקה ונענש על איחור זה הנדר כאשר הוחזק או אם אוכל לצאת מקרדואה ללכת למלוגרה לאחת מאיי הים להמתין לו שם כאשר רצה הוא לעשות ואולי יראה השם בעניי ויגדור הפרצה הזאת מעלי לבל יכרת זרעי ואם יראה בעין שכלך הזך לשלוח להחכם השלם רבי חזקיה כתב להודות לה' על הנס שנעשה לו ומתוך כך תלחוש בפי חכמתך מעט קט מפרשת נדרים ושבח ותהלה לה' ובית זבולו אולי יפותה ונוכלה לו ויקץ מתנומת הפחד והאימה שנכנסה בלבו ולא תמעד אשוריו כי תורת אלהיו בקרבו ויתעורר לקיים את נדריו שנדר עמי כי הנדר שנדר הוא לקבוע בתורה ולא קבע לו זמן ולא מקום אלא באיזה זמן ובאיזה מקום שיזדמן לו הכנה והזמנה יקיים את נדרו אז שם ולא ידחה את נדרו מפני גזרתנו ושבועתו כי אפשר שזכות הארץ הטהורה והנבחרת יסייע אותנו ויזדמן לנו שם מקום ופרנסה ויתקיימו השני נדרים בארצות החיים ומה' ומישראל נהיה נקיים ואנא תיקר נא נפשי ונפש בני בעיניך והורני הדרך הטובה והישרה וחנני וענני והעלני מן הסערה וישגבך שם אלהי יעקב ויענך השם ביום צרה ותחת כנפיו תחסה ויפרוס סוכת שלומו עליך במאור תורה.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.