[ילמדנו רבינו ראובן חייב מנה לשמעון בשטר ומנה ללוי בשטר ותבעו שמעון בבית דין והשביעו להביא מה שיש לו כתקנת הגאונים ולא השביע להביא לו מה שירויח יתר על ההוצאה הראויה לו אח"כ בא שמעון ששטרו מוקדם להשביע לראובן להביא ג"כ לידו מה שירויח יתר על ההוצאות וטען ראובן כי כבר נשבע לתת ללוי ושמעון טוען ששטרו מוקדם והוא יקח תחלה וכלם שני השטרות מזמן אחד הדין עם מי (ונראה) לא שייך דין קדימה בדבר שאינו בעולם ועתיד לבא לאחר זמן ואי לאו דנשבע היו חולקין וכיון דנשבע לתת ללוי צריך לקיים שבועתו נאום הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל]
תשובות הרא״ש · כלל ע״ט סימן ח׳ (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.