תשובות הרא״ש · כלל ע״ט סימן ח׳

תשובת שאלה יקבל החכם הנכבד את תשובתו על אשר שאלת יעקב שמת והניח שלשה בנים ראובן שמעון ולוי ולא היה לוי בעיר בשעת מיתת אביו ובא יהודה לראובן ושמעון ואמר להם בפני עדים אתם יודעים שיש לי ביד אביכם כך וכך תנוהו לי והם הודו לדבריו ונתנו לו אשר שאל בפני העדים ולאחר זמן בא לוי ותבע את יהודה להחזיר לו שליש הממון שלקח מאחיו שהוא חלקו ויהודה השיב לו לאו בעל דברים דידי את שלא נתת לי כלום ולא קבלתי ממך ואפילו דברים בעלמא לא דברתי עמך ונסתפקת אי יהודה שפיר טעין לאו בעל דברים דידי את ונשאת ונתת בדבר והבאת ההיא דאחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהם (ב"ק ט’) וגם הבאת ההיא דתרי אחי תרי שותפי וכו' (כתובות צ"ד) ואין ענינם לכאן כלל דהנהו מיירי שנעשה הדבר על פי דיינין אבל בנדון זה שלא תבעם יהודה לדין אלא דברים בעלמא דבר להם והודו לדבריו ונתנו מממון אביהם וגם יהודה תבע שהיה לו חוב אצל אביהם שלא כדין עשו ששלחו יד בממון לוי שלא מדעתו דמיד שמת יעקב היה הממון בחזקת שלשת האחין ואם ראובן ושמעון רצו לפרוע חוב אביהם ליהודה בלא שיבואו לדין בשל חלקם היה הרשות בידם אבל בחלקו של לוי לאו כל כמיניה ובגזל שלחו יד בממונו ונתנוהו ליהודה הילכך רצה לוי גובה מראובן ושמעון שגזלוהו רצה גובה מיהודה שהגזלה בידו כדאמר רב חסדא גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה והא דתנן (בב"ק קי"א) הגוזל ומאכיל את בניו פטור מלשלם מיירי לאחר יאוש ובאין גזלה קיימת והכא בנדון זה אין כאן יאוש הילכך רצה גובה מיהודה ובעל דברים דידיה הוא מטעם שכתבתי.