תשובה אין לנו אלא מה ששנו חכמים המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית דין אין משמיטין ומפרש טעמא מוסר שטרותיו לבית דין משום דתפסי ליה ביה דינא ומלוה על המשכון משום דתפסיה מלוה ובמאן דתפיס בי דינא לא קרינן ביה לא יגוש דהוא אינו מנגש אלא בית דין בשטר שבידם נוגשין אותו וכן כשהמשכון בידו אינו נוגש והכי איתא בספרי ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא שאחיך בידיך מכאן אמרו המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית דין אינן משמיטין אלמא טעמא משום דהוי של אחיך בידך ואינו צריך ליגוש אבל בנדון זה נוגש ונוגש הוא ואף אמוראי דמקילי בפרוזבול ומסרי מילייהו להדדי דדמי למסירת שטר אבל מה שתבעו לדין לא מהני.
תשובות הרא״ש · כלל ע״ז סימן ה׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.