תשובות הרא״ש · כלל ע״ג סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וששאלת על המסרב שלא רצה לירד לדין או ירד לדין ונתחייב ואינו רוצה לעשות צווי בית דין ועכבו בית דין ממונו ביד אחר ועבר על מצותן והחזירו למסרב נראה לי אם לא ימצא לגבות ממון המסרב חייב הנפקד ליתן למלוה הממון שהחזיר למסרב שהרי הוא משועבד למלוה מדרבי נתן וכיון שבית דין צוו אותו שלא להחזירו למסרב הרי הפקיעו בית דין כח המסרב והוי כאלו הגבוהו למלוה ועוד דהוי מזיק שעבודו של חבירו ושורף שטרות של חבירו וכיון דדיינינן דינא דגרמי מחייבינן מזיק שעבודו של חברו והני מילי כשהוא מסרב לירד לדין או לעשות צווי בית דין אבל אם טוען לא נדון כאן והלך עמו לעיר אחרת אף על פי שנתחייב בדין אינו חייב לשלם יציאותיו וראיה מפ' זה בורר (ל"א) מי שנושה בחבירו מנה לא יוציא מנה על מנה אלא כופין אותו ודן בעירו.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.