שאלה ילמדנו רבינו אלמנה אחת משכנה בתים שהניח בעלה ובנה נעשה שוכר באותם הבתים לאחר זמן בא בעל המשכונה לתבוע מעותיו ולא מצא לגבות חובו ובקש למכור הבית הממושכן טען הבן כי הבתים אינם של אמי אלא שלי ואין לאמי בהם זכות אלא מכח שעבוד כתובתה ואין לה בהן כלום עד שתשבע על כתובתה והבעל חוב טוען כי הבתים היו אז בחזקתה מחמת שהניחם לה בעלה בצואתו והצואה אינה מצויה עתה בעולם מי אמרינן בעל חוב צריך להביא ראיה שהבתים היו בחזקתה כי הוא מוציא או דילמא כיון שהבן עצמו נעשה שוכר באלו הבתים הרי כאלו הודה שהבתים של אמו ודמיא לעורר על השדה וחתום עליה בעד שאבד את זכותו ועתה בא יבא דבריך ויאירו עינינו נאם הכותב יוסף הכהן ב"ר אברהם ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ע׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.