תשובות הרא״ש · כלל ז׳ סימן ח׳

ועל האשה שקבלה עליה חרם שלא להבריח משל בעלה כלום ושוב מצא ביתו סגור והפסיד ממונו וחושדה נראה לי שאין להם לקבל חרם עליה אחרי אשר קבלה חרם עליה כבר שלא להבריח ממנו כלום אמנם אם ידוע הוא שבצווייה סגרו הבית והבריחו ממנו ממונו הרי עברה על אותו חרם ואין להאמינה בקבלת אותו החרם ומכ"מ אין לומר שיהא הוא נשבע כיון דהיא חשודה לעבור על החרם דהיא כופרת הכל ואומרת שלא נטלה משלו כלום ומחוייבת שבועת היסת דרבנן ובשבועה דרבנן אין שכנגדו נשבע ונוטל כדאיתא בפ"ק דב"מ (ה’) דתקנתא לתקנתא לא עבדינן לכן נראה שיש להטיל חרם על הקהל ועליה שכל מי שלקח משלו שיחזירהו לו או היודע על חברו שיעיד בפניכם וכל הכתבים שבידו חייב להחזיר כיון דצייתא לדינא קרעינן לכל פתיחות שכתבו עליה.