שאלה ראובן חכר מן הקהל מס באלף וארבע מאות חמישים זהובים ועשה עליו שטר מאלף וארבע מאות זהובים וחמישים זהובים התנה על פה עם הקהל בפני שמעון לתתם לו בסוף חדש אירעו דברים בין הקהל ובין ראובן בענין החכירות ובאו אחרים ואמרו ליתן בחכירות אלף ושלש מאות זהובים ואמר ראובן תנו להם החכירות ואני אפסיד בזה החמישים זהובים ואתם תפסדו המאה ובכך הסכימו ושמעון לא היה מצוי בזה המעמד ועתה בא שמעון ותובע לקהל חמישים זהובים שהיו חייבין לו תחלה ואומר כשאמר ראובן מתחלה לתת לי בשבילכם אני שתקתי ולא סלקתי ידי מכם אלא אם יתן אקבל בשבילכם כל שכן שנתבטל החכירות הראשון וגם נתבטל התנאי של החמישים זהובים שלא היה חייב לי ליתן אלא מכח החכירות וכשנתבטל זה נתבטל זה והקהל אומרים אף על פי שנתבטל החכירות הראשון ונתננו אותו לאחרים ענין הנ' זהובים במקומו נשאר ולראובן יש לך לתבוע.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ט סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
