רבינו מעון תורתך יהיה נוה שאנן אהל בל יצען גרסינן בכתובות (פ"ה) אמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול אמר אמימר מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא וכו' הוה עובדא ואכפייה רפרם לרב אשי ואגביה ביה ככשורא לצלמי ושרש הדבר הזה ענפיו מרובין הענף הא' אם בשטר החוב כתוב הריני משועבד לך ולכל הבאים מכחך מי אמרינן שוב אין המלוה שמכרו לחברו יכול לחזור ולמחלו כי בשעה שמכרו לזה ונשתעבד הלוה ללוקח באותו חוב מיד הרי הוא כמו שכתב לו השטר חוב על שמו או מי אמרינן שיכול למחול שאין שעבוד הבאים מכחך אלא יורש וכל מי שידו כידו מן התורה אבל אלו שלא קנו מן התורה לא ועוד כיון שכתב הריני משועבד לך שעבוד שלו קיים לעולם וכיון שמחלו מחל הכל הענף השני מאי דאמרינן מגבי ביה דמי שטרא מעליא מי אמרינן כל מה שכתוב בשטר החוב אף על פי שלא קבל המוכר מהלוקח אלא פחות או מי אמרינן שאין המוכר מחזיר ללוקח אלא מה שנתן לו בלבד ואפילו מה שנתן לו אינו מחזיר לו אלא אם היה יכול ליקח אותו מן הלוה לולי המחילה שאם הלוה עני או אלם דלא ציית דינא עד שאפילו לא היה מוחל לו המוכר לא היה הלוקח יכול לגבות ממנו כלום אף כשמחל אין לו להחזיר לו כלום הענף השלישי אם בשטר המכירה קבל עליו אחריות ועל הבא מכחו בלשון מעכשיו מי אמרינן שעל כל מה שהיה לו למוכר בשעת המכירה יכול הלוקח לחזור אם מחל המוכר אף על פי שהוא משועבד לאחרים בשעת המחילה או אמרינן שאינו חוזר אלא על מה שיש לו בשעת המחילה אבל מה שישעבד בין המכירה והמחילה לא יטרוף הלוקח מהלקוחות שאחריות זה כאחריות שאר שטרות הוא שאין אחריות זה אלא שאם בא בעל החוב של מוכר וטרף חוב זה ממנו או שבא אחר והביא ראיה ששטר חוב זה שלו הוא או שלקחו מהמוכר תחלה וכיוצא בזה חוזר הלוקח הזה וגובה מן המוכר מדין אחריות וכל שכן אם הוציא הלוה שובר שפרעו או שמחל לו המלוה קודם שמכרו לזה דההוא ודאי חייב לשלם דאין זביניה זביני ומעות חוזרין אבל בנדון זה שלפנינו לא אלא משעת מחילה יתחייב לשלם מדינא דגרמי מבני חרי ולא ממשעבדי אף על פי ששעבדם לאחר מחילה שמן הדין פטור היה אבל הדן דינא דגרמי מחייבו הילכך הוה ליה כשורף שטרו של חברו דכל שלא עמד בדין הוה ליה כמלוה על פה שאינו גובה ממשעבדי הנה שלשה הענפים הללו מגנך יתנו פרי תנובה ושלום רב כחפץ המנשק ידיך (ורגליך צעירי בני הישיבה כול' תלמידך) ולכל הבאים מכחך אם יוכל תלמידך יוסף.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
