תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן כ״ד (ב׳)

תשובה הנכבד החכם רבי יעקב שצ"ו ששאלת מי שהוציא שטר על חבירו ושואל הנתבע שיתנו לו טופס מהשטר לדקדק בו דע לך כי מנהג פשוט הוא בכל דייני ארץ אשכנז שכל אדם שמוציא שטר על חבירו בבית דין וטוען הנתבע שיתנו לו השטר לדקדק בו והלה אומר שאינו רוצה להאמין שטר בידו אז בית דין מעתיקים השטר ונותנים העתקה ביד הנתבע ומדקדק בשטר אולי ימצא בו זיוף מחק או גרד ודין צדק הוא כי מי יחוש לתור לחזור ולבדוק ולפשפש אלא בעל הדבר ואם השטר הוא כשר ואמיתי מה עול ושקר יוכל לעשות בשביל שהטופס בידו ועל זה נאמר צדק צדק תרדוף לדין דין אמת לאמתו כי הדבר יוכל להתברר יותר על פי בעל הדבר ממה שיוכל להתברר על פי ראות הדיינים ומה ענין זה לכאן ההיא דפרק גט פשוט (קס"ח) דאמר לא בעינא דתהוי טענתי גבי טענתיך דהתם אדם פקח ובעל תחבולות מתוך שטענות חבירו מצויין אצלו ורואה אותן בכל שעה מחפש תחבולות לשנות את הידוע ולבטל דברי אמת של חבירו ולהטעים דברי שקרו הילכך בשביל מעט הוצאות שיוציא חבירו לכתוב טענותיו אמרו רבנן שהדין עמו ולא שייך הכא כופין על מדת סדום אבל בנדון זה יש לחוש שמא שטר מזויף הוא וכשיהיה הטופס בידו ישים אל לבו לזכור באיזו תחבולה נעשה השטר ויברר הדבר על בוריו ואם השטר כשר לא יוכל לפסלו כלל ע"י הטופס שבידו לכך החזק במנהגך ואל תרף ידך כי מנהג הגון הוא ודין צדק הוא אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל.