תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן כ״א (ב׳)

תשובה יקבל החכם הנכבד את תשובתו על עיקר הטפסה שעשו בבית דין והעידו על קיום החתימות יש לתמוה למה עשו בית דין אותה הטפסה מקבל מתנה שהביא שטרו שלם בלא טשטוש ומחק בפני בית דין למה יכתבו לו טופס שנינו (ב"ב קס"ח) מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני בית דין והן עושין לו קיום אבל לשטר שלם למה יעשו בית דין טופס ועוד תניא מי שבא ואמר אבד שטר חובי אף על פי שאמרו עדים אנו כתבנו וחתמנו ונתננו לו אין כותבין בד"א בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מן האחריות שבו כל כי האי גונא שבא בעל השטר לפני העדים ואמר להם אבד שטרי קאמרי רבנן דבשטרי מקח וממכר כותבין עדים הראשונים שטר אחר אבל בית דין שיכתבו טופס לשטר שלם הבא לפניהם טועין הם דלא ניחא ליה לאיניש דליפשי שטרי עילויה דמי ששומע או רואה שכותבים שטר על פלוני אינו יודע מה שטר הוא וזילי נכסיה ודוקא להצלת ממון המלוה התירו אם נמחק שטר חובו או אבד שטר מקחו יכתבו עדים הראשונים אבל שיכתבו בית דין טופס ויניחו השטר והטופס בידו לא יתכן ואני לא הייתי דן בטופס הבא לפני עד שיביאו גוף השטר וכ"ש בנדון זה שיש לומר שבשטר הראשון שעשה ראובן לרחל בתו היה בו זכות לראובן שנשאר לו כח למכור או למשכן הבית ולכן צוו לעשות טופס לשטר ויהיה האחד ביד ראובן והאחר ביד רחל בתו והשתא אין כאן הוכחה שבא ליד רחל כאשר רצית להוכיח מההיא שובר דפ"ק דמציעא (כ"א) כי יש לתלות לפי הענין יותר כמו שכתבתי שמעיקרא צוו לכתוב השטר והטופס ממה שנתלה בבית דין טועין שהעתיקו השטר אחר שבא ליד רחל והניחו בידה השטר והטופס ואם נתלה שמעיקרא צוו לכתוב שניהם אז אין כאן הוכחה שבא השטר לידה ורגלים לדבר שלא נתקיימה המתנה שהרי עיקר השטר יוצא מתחת יד שמעון קרוע לכן אין לדון בדין זה עד שיוציאו גוף השטרות וענין אם חזרה המתנה בחזרת השטר כתבתי בפסקי בתרא (קס"ט) יראה לי הא דאמרינן דשטר מכר נקנה לרשב"ג במסירה ולרבנן בכתיבה ומסירה אם מסרו לו וכתב לו קני איהו וכל שעבודיה היינו דוקא בשטר קנייה שכתב לו שדי קנוייה לך ואם מסרו לוקח ראשון ללוקח שני קנה אף על פי שלא נכתב השטר בשמו ומדרבנן לדברי רי"ף שפירש דמכירת שטר חוב מדרבנן ואף על גב דבמכירת שטר חוב יש טעם לתקנה שאם יצטרך המלוה למעות ולא יוכל לגבות חובו מן הלוה שימכרנו לאחר ובשטר מכר ומתנה לא שייך האי טעמא שהרי יכול למכור הקרקע שבידו למי שירצה מכל מקום כיון שתקנו שתועיל מכירה בשטר חוב [תקנו גם בשטר מכר ומתנה ואלים מכירת שטר מכר ומתנה שנסתלק הלוקח הא' לגמרי אבל מכירת שטר] חוב לא נסתלק המלוה שהרי עדיין בידו למחול ללוה אבל אם נקנה השדה בכסף או בחזקה או בקנין סודר וכתבו שטר לראיה אם מכר אותו השטר וכתב לו קני לך איהו וכל שעבודיה לא קנה השדה שהרי גם הראשון לא קנה השדה באותו שטר ואיך ניפה כח השני לקנותו באותו שטר ואף על פי שכתוב בו הקנין והאחריות מכל מקום לאו שטר של קנין הוא ולא דמי לשטר חוב דהתם לא שייך ביה קנין אלא ממון שהלוהו נתחייב בו בעל פה והשטר נכתב לגבות בו ממשעבדי ובמסירת שטר חוב קונה את שעבוד הנכסים וגם החוב בתקנת חכמים וכיון שקנה החוב קנה שעבוד הנכסים הכתובים בשטר אבל בקניית שדה לא אלים כח לוקח שני לקנות בשטר כיון שגם הראשון לא קנה בו ולפי זה כל השטרות שלנו הן לראיה בעלמא ולא לקנייה ולא שייך בהו חזר שטר חזרה המתנה ולאה כיון שקבלה עליה אחריות לא מצי למימר נחת רוח עשיתי לבעלי דאמרינן בגיטין פרק הנזיקין (נ"ח) עלה דמתניתין לקח מן הסיקריקון לא שאנו אלא דאמר לו לך חזק וקנה אבל בשטר קנה ושמואל אמר אף בשטר לא קנה עד שיכתוב אחריות ופריך לרב מהא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל עד שתכתוב לו אחריות אלמא אם קבלה עליה אחריות מקחה קיים לכולי עלמא ומה שכתבת באחרונה כיון שראובן סילק את עצמו מכל זכות שהיה לו באותו בית ואח"כ דר בו בחיי רחל ולאחר מיתתה ולא מיחו בו רחל ולא יורשיה ואח"כ משכן אותו בית לשמעון והחזיק שמעון בבית זמן מרובה יותר משני חזקה בזה זכה שמעון אף אם יוציאו יורשי רחל גוף השטר דכל מי שמוחזק בקרקע כל מה שמצי למטען קמאה דאתי האי בתראי מחמתיה ואף על פי ששמעון טען שבא מכח המשכונה האמת טען כי מכח המשכונה הוא בא ויורשי רחל באין לבטל המשכונה מכח שטרם המוקדם וכי היכי דאי הוה ראובן קיים מצי למטען חזרתי ולקחתי הבית מבתי והחזקתי בו שני חזקה האי טענה טענינן ליה לשמעון ואפי' אם לא החזיק בבית שלש שנים ושמעון החזיק בו שלש שנים ואית ליה סהדי דדר בו ראובן חד יומא הוה טענינן ליה כדמוכח בפרק חזקת הבתים (מ"א) בעובדא דההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא ארבעה שנין כ"ש בנדון זה שראובן החזיק שלש שנים ושמעון שלש שנים דטענינן ליה ואף על פי שהתחיל ראובן להחזיק בבית בחיי חתנו בעלה של רחל ואין מחזיקין בנכסי אשת איש הא אמרינן בפרק חזקת הבתים (נ’) זימנין דצריכה למחות כגון שאכלה מקצת שני חזקה בחיי הבעל ושלשה שנים אחר מיתתו ובנדון זה שהחזיק שמעון שלשה שנים אפילו לא החזיק ראובן אחר מיתת בתו אלא יום אחד סגי וטענינן לשמעון ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.