תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן ט״ז (ב׳)

תשובה בשביל זה לא הפסיד הנאמנות הא דתנן הפוגם שטרו לא יפרע אלא בשבועה היינו שאין בו נאמנות אבל שטר שיש בו נאמנות אין פגימתו מבטלת הנאמנות ומה שנהגו לכתוב ביני שיטי נפרע משטר זה דרך הלואה וכוונו שלא יהא פוגם שטרו לא היו צריכין אלא לרווחא דמילתא עושין כן ועוד אני אומר דאפילו בשטר שאין בו נאמנות אם הפרעון נכתב ביני שיטי אין זה נקרא פוגם שטרו דדוקא כשפוגם שטרו בעל פה ואין הפרעון כתוב בשטר הוא הנקרא פוגם שטרו כדתנן בכתובות פרק הכותב (פ"ז) הפוגמת כתובתה כיצד היתה כתובתה אלף זוז ואמר התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה לא תפרע אלא בשבועה והיינו פרעון בעל פה דהורע כח בעל השטר כדאמרינן כמו שהאמינו ופרע לו מקצת בעל פה והניח השטר אצלו ולא חש לכתוב הפרעון ביני שיטי גם אפשר שפרע לו הכל לכך הטילו חכמים שבועה על המלוה אבל אם נכתב פרעון השטר ביני שיטי אין זה נקרא פוגם שטרו כי איננו תובע אלא מה שכתוב בשטר וכי היכי שהלוה כתב פרעונו בשטר אנן סהדי אם פרע לו יותר היה כותבו וראיה מהא דאמרינן בפרק הכותב (פ"ז) איבעיא להו פוגמת כתובתה בעדים מי אמרינן אם איתא דפרעה בעדים הוה פרע לה או דילמא איתרמויי איתרמי ליה ועד כאן לא קא מיבעיא ליה אלא פוגמת בעדים דאמרינן בפרעון הראשון נזדמנו לו עדים ובפרעון השני לא מצא עדים ופרע בלא עדים אבל לכתוב ביני שיטי זהו בידו לעשות ואף אם אין הלוה והמלוה יודעין לכתוב בקל ימצאו מי שיכתוב הפרעון ביני שיטי ולא שייך הכא איתרמויי איתרמי הילכך דבר פשוט הוא דאמרינן אי איתא דפרעיה ביני שיטי הוה כתיב ליה הילכך לא מיקרי פוגם שטרו.