תשובות הרא״ש · כלל ס״ח סימן י׳ (ב׳)

דבר ברור הוא שאם אין ללוה ממון לפרוע לא יתפוס המלוה גופו של לוה וישתעבד בו או ימכרנו בשביל חובו דדוקא בשביל גנבה הוא נמכר דכתיב ואם אין לו ונמכר בגנבתו ודרשו חז"ל (קדושין י"ח) בגנבתו ולא בכפילו בגנבתו ולא בזממו והוא הדין בגנבתו ולא בחובו ואפי' אם שעבד גופו לכך אין השעבוד חל על גופו דאם שעבד גופו למכרו כעבד אין שעבוד זה חל דאין עבד עברי נוהג בזמן הזה וגם המלוה עצמו אינו יכול להשתעבד בגופו וכ"ש ליסרו עד שיפרע לו אינו רשאי דתנן האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב ע"מ לפטור חייב וא"כ למה יתפשהו להשתעבד בו אינו רשאי ליסרו אינו רשאי וכל זה בחוב שמלוה אדם לחברו אבל במס המלך נהגו הקהלות לתפוס כל מי שאינו פורע מס המלך ודינא דמלכותא דינא נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל