תשובה אם ההודאה שהודה שמעון בפני עדים היא כמו שטען באחרונה לאו הודאה היא כי לפי דבריו לא היה עיקר הממון של ראובן מעולם ואף אם הודה תחלה בפני עדים כמו שטען ראובן שחייב לו מנה חוב גמור ועתה שאין השטר יוצא מתחת יד ראובן הוא טוען שעיקר הממון לא היה שלו אלא של לוי היה ובקש ממנו לכתוב השטר בשם ראובן ושפרע ללוי והחזיר לו שטרו הוא נאמן בטענה זו במגו שהיה יכול לומר פרעתי לראובן והיה נאמן בשבועה כיון שאין השטר ביד ראובן גם עתה נאמן בטענה זו שהוא טוען בשבועה ואינו סותר בטענה זו את טענה הראשונה כי שתיהן אמת כי ודאי היה חייב לו מנה חוב גמור בשטר כיון שהשטר נכתב בשמו ויכול להוציא ממנו המנה בכל עת שירצה אף על פי שאין עיקר הממון שלו ומה שטוען עתה אינו סותר את הטענה הראשונה אלא מתרץ דיבוריה ונאמן במגו כדפרישית ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ה סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
