אעפ"י שכתוב בהרשאה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך ואפילו הכי קיימא לן דשליח שוייה ואינו יכול לעכב הממון לעצמו התם היינו טעמא לפי שצריך לכתוב לשון זה דאם לא כן הוא אמר ליה זיל לאו בעל דברים דידי את ולא בשביל שיהא הממון שלו אבל מחילה למה לו לכתוב בלא זה היה יכול לגבות הממון הלכך נראה דהוי מחילתו מחילה.
תשובות הרא״ש · כלל ס״ב סימן ג׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.