תשובות הרא״ש · כלל ו׳ סימן י״ט (ב׳)

תשובה טרם בא כתבך הייתי יושב וכותב על פי הנכבד ה"ר אברהם שאמר לי שאלותיך וכבר כתבתי כיון שהוא מחויב ליתן עמהם והוא בא ליפטר בטענה שפטרוהו ידו על התחתונה דמתנה נתנו לו משלהם ומאחר שבסתם פטרוהו יש לדון לשון הפטור לכל הפחות שאנו יכולין לדונו דכל הבא להוציא ידו על התחתונה כדתנן בפרק גט פשוט (קס"ה) כתוב בו זוזי מאה דאינון סלעים עשרים אין לו אלא עשרים זוזי מאה דאינון סלעים תלתין אין לו אלא מנה כסף זוזי דאינון ונמחק אין פחות משנים וכו' כל הני משום דיד בעל השטר על התחתונה כדמפרשינן בגמרא ואף כלפי גבוה אמרינן הכי כדתנן בפרק בתרא דמנחות (ק"ד) דכל שאדם נודר להביא נדבה משלו שאנו הולכין אחר הנדבה הקטנה שאדם מביא מאותו המין ואף על גב דאמרינן בגמרא פרק מי שאחזו הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים ולאביו תשמש כל ימיו ופריך בגמרא ומי בעינן כולי האי ורמינהו שמשתו יום אחד הניקתו יום אחד הרי זה גט ושני עלה רבא כאן בסתם כאן במפרש פירוש בסתם בעינן שתי שנים ורב אשי אמר כל סתם כמפרש יום אחד דמי ואתותב רב אשי ונתקיימו דברי רבא דבסתם בעינן שתי שנים שאני גבי גט משום דלצעורה קא מכוין הלכך אנו דנין לשונו להחמיר תדע לך דאמרינן התם (ע"ד) הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטלתי ואבדה האצטלית אצטלית דוקא קאמר אף על גב דבכולי גמרא קיימא לן שוה כסף ככסף שאני התם דלצעורה קא מכוון והכי מפליג רבא התם הילכך בנדון זה נמי אלו היו הקהל אומרים לא פטרנוך אלא מן המס הראשון היינו שומעים להם.