תשובות הרא״ש · כלל ו׳ סימן ט״ו (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה חייב ר' מנחם להראות הכתב לדיין כי כל בעל דין שטוען יש לי זכות וראיה או עדים ואיני יודע ביד מי חייב הדיין להטיל חרם כל מי שיודע לו זכות או ראיה שיראה אותו לדיין ואפי' אם הזכות או הראיה ביד שכנגדו דמאי שנא הוא ומאי שנא אחר אדרבה כל שכן הוא כיון שיש בידו זכותו של כנגדו והוא תובע ממנו שלא כדין היאך יאכילוהו דבר האסור לו להגבותו ממון שאינו שלו אלא מזקיקין אותו להראות כל מה שבידו זכות לשכנגדו ואם אחר שקבל החרם עליו יאמר שאין הכתב בידו ישבע שבועת היסת שלא היה כתוב בכתב המלך שחזר לפרוע מס עם קהל בלדוליר ואם העד שהעיד שהיה כתוב בכתב שחזר לפרוע עם קהל בלדוליר המס אינו נוגע בעדות כגון שאינו פורע מס עם קהל בלדוליר אז ישבע שבועה דאורייתא להכחיש העד.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.