תשובות הרא״ש · כלל נ״ח סימן א׳ (ג׳)

אלופי יקירי ה"ר תמר בההיא דחזקת הבתים (מ"ג) ליסלקו בי תרי ולדיינוה הקשה ר"י הא בעינן תחלתן וסופן בכשרות כדאיתא בפרק יש נוחלין (קכ"ח) ותירץ הני מילי בפסול הגוף אבל בפסול ממון לא בעינן תחילתן וסופן בכשרות וכן היה דן רבי מאיר ז"ל ושוב חזר בו ופסק דאפילו בפסול ממון בעינן תחילתן וסופן בכשרות כי מצא תירוץ אחר בתוספת מרבינו יהודה מפריש וחלק בין דין לעדות דסילוק מועיל לגבי דין ולא לגבי עדות דבעינן תחלתן וסופן בכשרות ושוב למדתי ערכין ומצאתי תירוץ רבינו יהודה בתוספות וסברא גדולה לחלק בין דין לעדות שהדיין הוא דן על טענות שטענו לפניו אחר שנסתלק אבל העדים מעידים על זה שראו בעוד שהיו נוגעין בדבר ולכך אין סילוק מועיל ועתה כשלמדנו בתרא דקדקתי בסוגיא דעל כרחין סילוק מועיל לגבי ממון ותירוץ רבינו יהודה אינו בא כי הספר מקשה על מילתא דשמואל דאמר שותפין מעידין זה על זה ואוקמה תלמודא כשסילק עצמו ומקשה כי מסלק מיניה מי מסלק פירוש שיוכל להעיד והא תניא בני העיר וכו' ואמאי וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו אלא ודאי סילוק אינו מועיל וקשה לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק ומשני שאני ספר תורה דלשמיעה קאי ואי אפשר להם להסתלק ולעולם סילוק מועיל ולא תיקשי לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק והכי סלקא סוגיא דשמעתא והא דנקט וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו ולא קאמר וליסהדו רישא דברייתא נקט דקאמר אין דנין בדייני אותה העיר ואין חילוק בין דין לעדות ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.