דע כי אין לנו אלא מ"ש חז"ל (סנהדרין כ"ז) אוהב ושונא שפסל רבי יהודה לעדות מפרש גמרא אוהב זה שושבינו ושונא כל שלא דבר עמו ג' ימים באיבה ונחלקו חכמים על ר' יהודה בעדות אבל בדין מודו דפסולין וצריך הבעל דין לברר בעדים שלא דבר עמו ג' ימים באיבה אם אין הדיין מודה לו אבל בדיבורו לא מהימן דאם לא כן יפסול כל הדיינין ושנאה שבלב לא תוכל להתברר ולא נחשדו ישראל על כך ואף אם אינו שונאו כל כך הדיין מוזהר שלא לדונו לכתחלה כדאמרינן בפרק בתרא דכתובות (ק"ה) לא לידון איניש לא למאן דרחים ליה ולא למאן דסני ליה דרחים ליה לא חזי ליה חובה דסני ליה לא חזי ליה זכותא אבל אם הוא רוצה לדון אין בעל דינו יכול לפסלו.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ו סימן ט׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.