תשובות הרא״ש · כלל נ״ו סימן ה׳ (ב׳)

ותמה הוא היאך עשה הרב תקנה זו בלא דעת פורעי המס הגדולים והראשים והמוקדמים ואם הגדולים לא יכנסו בה היאך יכנסו בה שאר המון העם ואם בחרם גזר התקנה איני משתדל לומר בה דבר אם יש מכשול בדבר שלחו לרב ויתיר החרם אבל תימה גדול איך גזר חרם ליכשל בה בלא הסכמת הגדולים אבל דינא דגמרא אכתוב לקהלך אם הוא בטלה דמוכח כי הא דרב הונא (כתובות ק"ה) כי הוה אתא דינא קמיה אמר להו הבו לי גברא דדלי בחריקאי ואדון לכון דינא והלשון משמע שהיו באין לפניו בשעה שהיה משקה שדותיו מדקאמר דדלי בחריקאי פי' במקומי שיהא נכנס להשקות השדה וכמו קרנא דהוי תהי בחביתא דחמרא ודבר זה היה מצוי לו תדיר והוא בטלה דמוכח אבל לא שיאמר אדם שמא יזדמן לי ריוח בקניית סחורה או סרסרות בדבר שאינו יודע ומצוי לו תדע לך שהוא כן שהרי אסור לדיין ליקח יותר ממה שיתבטל ממלאכתו דהכי משמע ל' בטלה דאם היה נוטל יותר מכדי ביטול מלאכתו היה זה שכר דינא ותנן (בכורות כ"ט) הנוטל שכר לדון דיניו בטלים וא"כ על כרחיך צריך לומר דלא מיקרי שכר בטלה אם לא שעסוק במלאכה ומתבטל ממנה ונותן לו כשכר פועל של אותה מלאכה שבטל ממנה אבל לא שיאמר אדם שמא יזדמן לו ריוח ואם יטול שכר על זה הדין בטל ונמצא שנוטל ממון מזה ונותן לזה בלא דין וגזלן הוא וראה כמה ענשן גדול כי אין מדקדקין כמו שכתבתי לכן אמור לקהל משמי שיבטלו הדבר ואם לא ימצאו מי שירצה להתבטל מעסקיו ולדון יתנו מממון הקהל לאנשים ידועים שידונו כי הא דאמר ר' יהודה א"ר אסי (כתובות ק"ה) גוזרי גזירות שבירושלים היו נוטלין שכרם צ"ט מנה מתרומת הלשכה אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.