תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ט׳ (ז׳)

הצעה הראשונה שכתבת שאין ראוי שיפסוק דין זה אלא מי שיש בו שני דברים הללו שיהיה בעל סברא נכונה והשנייה שיהיה בקי בלשון ערב האמיתית על הצעת הסברא תהלה לאל חנני אלהים ויש לי כל בסברא אמיתית של תורת משה רבינו ע"ה ככל חכמי ספרד הנמצאים בימים האלה ואף על פי שלא ידעתי מחכמה החיצונית שלכם בריך רחמנא דשיזבן מינה כי בא האות והמופת להדיח האדם מיראת השם ותורתו ועל לשון ערב האמיתית שאיני בקי בה על מי יש לסמוך אלא עליך שאין בקי בו כמוך כי כל חבוריך על דרך לשון הערב ועל נוסח תרגומך שתרגמת לשון ערב בניתי יסוד דברי ואם תסתור הבנין אז נאמר שאין בעל סברא נכונה כמוך ולא ראיתי בכתבך הראשון גם בשני גם בשלישי גם לא שמעתי מפיך סברא שיש בה ממש ועל זה יוכיחו הרואים והשומעים כי תהלה לאל יש בעיר בעלי סברות זה ידעתי שכל בני העיר נחלקו על תרגומך ופירושך שפירשת ערב מסתחקי מיראתהו אותן שנתנו להן המתנה וגם הוא לשון הסופרים כשאדם מחלק נכסיו על פיו ומשייר מקצת למי שראוי לירש כותבין אותו השטר באותו לשון הרי אתה רואה שתיקון סופרים שתקנו חכמי לשון הערב מכחישין לשון פירושך אלא דמעיילת פילא בקופא דמחטא לתת סניגרון לדבריך בפה ובכתב ולא מן לבי (ס"א ולא מלבך) ואחרי שאני אומן וכלי אומנותך בידי כי על פי תרגומך פסקתי אף על פי שאיני מתלמידי תלמידים אחרונים של רב אשי ע"ה אתה צריך לשמוע לי ואי אפשר לך לחלוק עלי אם לא שתסתור דברי בסברות וראיות ברורות ואין שומעין לך במה שתלית הדבר במה שאיני בקי בלשון ערב ואין לי כלי אומנות כי בכלי אומנותך נצחתיך.