לשון הרא"ש ז"ל ואם לא הניחה ממנו זרע של קיימא כמו שזכרנו יהיה כל מה שבארנו ממיני עזבונה הנמצאים בעין בין הבעל ובין הזוכים בירושתה זולתו כלשון הזה העתיק החכם רבי ישראל את לשון התקנה מלשון ערבי ללשון עברי ואומר הוא שהלשון הזוכה בירושתה הוא מורה בלשון הערבי אף למי שנתנה האשה בחייה או לבעל או למי שאינו ראוי ליורשה ומן הדקדוק הזה הוא מורה ובאר שהאשה יכולה ליתן נחלה למי שתרצה.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ט׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.