תשובה יראה שהדין עם היתומים מאחר שכתוב בנוסח התקנה ותבא אלמנה לחלוק עם יורשי המת תוציא הנדוניא שהביאה לבעלה כמו שהיא ושאר הנכסים תטול האלמנה חצים ויורשי המת חצי האחר ומאחר שכתוב שתוציא הנדוניא מכלל הנכסים ולא הוזכר שטר המתנה מכלל דחלוקה קיימא אכל שאר הנכסים והפקיעו כל כח שישנו ביד האשה על נכסי בעלה בין מה ששעבד לה בכתובתה בין מה שנתן לה במתנה זולתי מה שהכניסה לבעלה לא רצו להפקיע כיון שבא מבית אביה ועודנו קיים אבל מכח שעבוד בעלה די לה בחצי הנכסים כן נראה לדון מלשון התקנה מאומד דעת מתקני התקנה ועוד דאמרינן בירושלמי כל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג וכיון שהמנהג פשוט שם עד היום הזה שלא תטול אלא חצי הנכסים ולא שטר המתנה אין לשנות המנהג כלל ואף בלא סעד טעם המנהג הדין הוא כמו שכתבתי וכל שכן שהמנהג מסייע ההלכה ואין כאן רפיון כלל ועוד דיד בעל שטר המתנה שבא להוציא מיד היורשים על התחתונה הלכך לא תטול אלא חצי הנכסים.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ח׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
