תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ז׳ (ב׳)

תשובה מה שכתבתם שהברירה תלויה ביד היורשים אם ירצו לחלוק עם האלמנה ואם ירצו יעמידו הדבר על דין תורה שתטול האלמנה כתובה והם יטלו המותר דבר ידוע הוא שלא נעקר דין תורה ממקומו עד שיאמרו היורשים אנו רוצים לחלוק ולא שייך הכא אומדנא דדעתא לפי שכך היא התקנה שלתועלת היתומים תקנו שיכולין היתומים לסלק את האלמנה בחצי הנכסים וכל זמן שלא סלקוה נעמידנה על דין תורה ואם מתו הבנים ולא סלקוה והבנות שעומדות במקום אחיהן לירש אומרות שאין רוצות לסלק אמן ומי יסלקנה ועוד אדרבה אומדנא דדעתא הוא יותר שהבנים היו חפצים שתטול אמן הממון בכתובה ממה שיטלנו בעל חוב אחר והדברים שכתבתם והארכתם אין להם ענין לכאן ואני כתבתי לפי השאלה שתליתם הדבר בדעת היורשים שהבחירה בידם שאם ירצו לחלוק עם האלמנה או אם ירצו יגבו לה את כתובתה אבל בעיר הזאת התקנה אינה כך אבל אם הכתובה יותר מחצי הנכסים ממילא כל העזבון הוא של היורשים וב"ח גובה ממנו חובו ואם אמרו היורשים תטול האלמנה כל כתובתה אין שומעים להם.