תשובה יראה לי לפי התקנה שלא יחלוק הבעל עם יורשי האשה אלא ממון שימצא לבעל אחרי שיפרע כל חובותיו שהוא חייב בין בשטר בין בעל פה כי תקנה זו היא להפקיע ירושה דאורייתא דאפילו אם היו לה נכסים לאשה שלא היה לבעל כח ורשות בהן ומתה האשה הבעל יורשה ולא בניה וכל שכן תקנה זו שתקנו שאפילו נכסי הבעל שיתנו החצי לבניה שלא ייפו כח חלק יורשי האשה מכח החלק הנשאר לבעל והרבה בני אדם יש שמתפרנסים מממון אחרים אם לא ינכו להם מה שהם חייבים יצאו אף נקיים מנכסיהם ויהיה הכל ליורשים אלא ודאי כך היתה עיקר התקנה שעיקר חלוקת הממון יהיה תלוי בשבועת הבעל שישבע כמה יש לו וינכה באותה שבועה כמה הוא חייב במגו דאי בעי למימר אין לי אלא כך וכך ממון והשאר יחלוקו וכל שכן בנדון זה שהדבר ידוע שהוא מתפרנס משל אחרים ויכול לברר חובותיו שדין הוא שינכו לו כל חובותיו בין בשטר בין בעל פה.
תשובות הרא״ש · כלל נ״ה סימן ו׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
