תשובה יראה שיש להחרים אם יש שום אדם שיודע שהשטרות היו קיימים אחר מיתת אביהם אז לא מהימנה לומר בעלי צוני להחזירם ללוים קרועים דמכח נאמנות שהאמין לה בעלה לא מהימנה דמה שכתב בצואתו והאמין אותה על כל הבאים מכחו מכל מה שתאמר נאמנות גמורה קאי אמאי דכתוב לעיל ופטר אותה משבועה ומחרם דאי לא כתוב אלא ופטר אותה מחרם ומשבועה הוה אמינא דמיניה דוקא פטרה שהוא לא יוכל להשביעה לכך כתב שהאמין אותה גם על הבאים מכחו שגם הם לא יוכלו להשביעה שבועת אלמנה כשתבא לגבות כתובתה אבל בשביל נאמנות זה שכתב לה לא נאמר שהאמינה על כל נכסיו לומר של פלוני ופלוני הם וגם אינה נאמנת לומר פרועים נינהו במיגו דאי בעיא קלתינהו שהרי לא הופקדו בידה כההיא דפרק זה בורר אלא ברשות היורשים היו אחרי מות אביהם והיא נכנסה לרשותם ולקחה שטרות וקרעתן וחייבת לשלם דמיהן כפי שומת הדיינים שישומו ערך השטרות כמה שהיו שוין לימכר ואפילו אין כאן עדים שראו השטרות אחרי מות אביהם מאחר שהיא מודה שקרעתן אחרי מות אביהן חייבת לפרוע ככתוב למעלה דאין כאן מגו לפטרה כיון שהיא מודה שהזיקה להם חייבת לשלם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל נ׳ סימן ז׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.