הוי יודע שנרות שמדליקין בבית הכנסת אינן אלא למצוה שהרי אפי' בבקר מדליקין אותן ומכבדין שבתות וימים טובים ברבוי נרות דכתיב על כן באורים כבדו י"י ומתרגמינן בפנסיא יקרו השם ובמקום אורה יש שמחה כדכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה וכתיב קול ששון וקול שמחה קול ריחים ואור הנר לכן נהגו להרבות בנרות בשבתות וימים טובים לשמחה ולא לאורה וכשמדליקין אותן ביום טוב ראשון סמוך לערב איכא מצוה באותה שעה ולא איכפת לן אם דולקין והולכין כל הלילה ואפי' ביום טוב שני סמוך לחשכה רגילין להדליק נרות ודולקין והולכין כל הלילה.
תשובות הרא״ש · כלל ה׳ סימן ח׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.