ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע (קל"א) עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קסבר עולא כהן ואפי' כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל אמר ליה רבי אהרן ובניו כתיב בפרשה אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת במדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן ולבניו ואיתקש בכור אדם ובכור בהמה טמאה ודלא כפרש"י ז"ל בפ"ק דקידושין (ח’) גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ט סימן ג׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.