תשובות הרא״ש · כלל מ״ח סימן ו׳ (ג׳)

וכלי שניקב ומחזיק רביעית למטה מהנקב מותר ליטול דרך הנקב אבל אם באין לו דרך פיו למעלה מהנקב לא חשיב כלי וכלי שהוא מלא נקבים מתחתיו ופיו צר מלמעלה וכשמניח אצבעו מלמעלה אין המים יוצאין וכשמסיר האצבע המים יוצאין ונקרא בלשון גמרא מיארג בפרק בתרא דעירובין (ק"ד) וטיטרוס במסכת כלים (פ"ב מ"ו) ואפרכס בב"ר (פ"ד) נראה לי שמותר ליטול ממנו לידים אף על פי שאין מחזיק כלום מאחר שעשוי לקבלה בענין זה וזה תשמישו ועיקר קבלתו נקרא כלי וראיה מפרק שני דכלים טיטרוס ר"א בר' צדוק מטהר ור"י מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות פי' הוא מוציא טיפין טיפין כשמסיר אצבעו וכשאצבעו עליו אינו מוציא הלכך נקרא שפיר כלי ומקבל טומאה והלכתא כרבי יוסי מחבירו ועוד דתנן בפרק ד' דכלים (מ"ג) שולי הקרפאות ושולי הקוסים הצידוניים אף על פי שאין יכולין לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחלתן פירוש כלים הם ונקראים על שם מקומם ושוליהן חדין ואפילו שלמים אין יושבין שלא מסומכין ואף על גב דתנן הדקין שבכלי חרס הן ודפנותיהן וקרקרותיהן יושבין שלא מסומכין אלמא כלי שאין יכול לישב בלא סמיכה אין נקרא כלי הני כיון שנעשו מתחילתן לכך להשתמש בהן בלא סמיכה נקראין כלי ה"נ טיטרוס כיון שנעשה מתחלה להשתמש בענין זה נקרא כלי וכשר לנטילה.