תשובות הרא״ש · כלל מ״ח סימן ד׳

תנו רבנן (חולין ק"ו) קידוש ידים ורגלים עד לפרק פירוש מקום חיבור היד לקנה לתרומה עד לפרק פירוש מקום חיבור האצבעות לגבי היד לחולין עד הפרק פי' פרק שני שבאצבעות ואסיקנא משום ר' יהושע בן לוי דעד לפרק בין לחולין בין לתרומה לחומרא והרי"ף ז"ל גורס קידוש ידים ורגלים עד לפרק לחולין עד לפקק פי' פקק הם הקשרים שבסוף האצבע מלשון שיתפקקו כל חוליות שבשדרה דכמו כשאדם כורע בולטות החוליות כלפי חוץ כך כשאדם כופף אצבעותיו בולטין אותם קשרים כלפי חוץ והכי פי' קידוש ידים עד לפרק חיבור היד והזרוע לחולין עד לפקק סוף האצבעות לתרומה עד לפרק סוף היד כמו בקידוש ומה שלא שנה יחד קידוש ותרומה כיון דשיעור אחד להן מפני ששנה תחלה קדוש ידים שמן התורה ואחר כך חולין שמצוי יותר ואחר כך תרומה ובזה נחלקו האמוראים רב היה גורס בחולין לפקק ובתרומה לפרק ושמואל היה גורס בשניהם לפרק ורבי יהושע [בן לוי] היה גורס בשניהם לפרק ומצריך גם לחולין עד לקנה וכן נמצא כתוב בהלכות ארץ ישראל נטילת ידים כל היד וכן בספר הזהיר אמר שמואל לחולין כל היד ולכך כתב הרי"ף ז"ל משום ריב"ל עד לפרק בין לחולין בין לתרומה ולא כתב לחומרא דכיון דאמר עד לפרק ממילא ידענא דהוה לחומרא עד הקנה וחומרא יתירה היא והעולם לא נהגו כן וקשה לריב"ל כיון דשלשתן שוין ליערבינהו וליתנינהו ודוחק לומר דחדא חדא שמעינהו וגרסינהו.