דין נטילה שאדם שופך מן הכלי שני פעמים על ידיו הראשונים טמאים והשניים מטהרין אותן וטומאתן וטהרתן עד הפרק דוקא הלכך כשנטל ראשונים ושניים חוץ לפרק לא טהרו שניים את הראשונים שיצאו חוץ לפרק ואם השפיל ידיו וחזרו אותן שחוץ לפרק על ידיו טמאום לכך צריך להגביה ראשי אצבעותיו למעלה ותנן התם (ידים ב’ ג’) נטל ידו אחת ושפשפה בחברתה טמאה פירוש שפך מים על ידו אחת ושפשף בחברתה כדי ליטול שתי ידיו אין נטילה זו מועלת ואפילו שפך האחרונות על שתי ידיו לפי שהמים ששפך על ידו אחת נטמאו וכששפשף בחברתה כדי ליטול ב' ידיו נטמאה גם היא ואין האחרונים מטהרין אלא מים שנטמאו מחמת היד עצמה ולא המים שבאו מחמת יד אחרת הלכך השופך מכלי על ידו אחת ונגעה בשניה צריך לנגב את ידיו והנוטל צריך שישפוך אחר על ידיו ואם אין אחר יאחוז הכלי בראשי אצבעותיו וישפוך על שתי ידיו או ישפוך על זו רביעית ועל זו רביעית ואח"כ ישפשף זו בזו [שהשופך רביעית] על ידו כאחת אין צריך מים אחרונים לטהרן כדתנן בפרק שני דידים משטיפה אחת ר"מ מטמא עד שיטול מרביעית וגם צריך ליזהר כשנטל מים ראשונים שלא ישאר על ידיו צרור או קיסם [או שום דבר שהיה בתוך המים דתנן (ידים ב’ ב’) נטל את הראשונים ונמצאו על ידיו קיסם או צרור] ידיו טמאות שאין המים האחרונים מטהרין אלא מים שעל גבי היד.
תשובות הרא״ש · כלל מ״ח סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
