תשובות הרא״ש · כלל מ״ו סימן א׳ (ח׳)

ועתה אדקדק על אודות הייחוד והנה כתבו לי על אודות ערעור הייחוד שהלכו לפרפיאן ועשה קבוץ בבית היבם והעידו לפני שלשה הדיוטות שלא בפני האשה ושלח בפני הבעל שנשאת לו שראוה מתיחדת עם בעלה אחורי הפרגוד אחרי שנתגרשה בחייו כמו ה' ימים שחי אחר נתינת הגט תחלה אני כותב שלא כהוגן עשו שקבלו העדות שלא בפני האשה ושלא בפני בעלה שכבר נשאה שיבא בעל השור ויעמוד על שורו ועוד היה ראוי שעדות זו תתקבל בפני גדולי ישראל הבקיאים בדרישה שידרשו ויחקרו היטב כדי שלא לאסור אשה על בעלה דתניא בשילהי יבמות (קכ"ב) אין בודקים עדי נשים בדרישה ובחקירה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים בודקין עדי נשים בדרישה ובחקירה וקא מיפלגי בדרבי חנינא דאמר רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם ומפני מה אמרו בדיני ממונות לא בעי דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין ובהא קא מיפלגי מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמיא ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמיא ובנדון זה לאסור אשה על בעלה הכל מודים דבעינן דרישה וחקירה ולקבל העדות בפני בעלי הדינין ובפני גדולי ישראל שידעו לחקור ולדרוש ולא להסתיר עצה במחשכים ולהוציא לעז על האשה היושבת תחת בעלה ואף בדיני ממונות אין מקבלין עדות שלא בפני בעל הדין וכתב רבינו יצחק בר אשר הלוי ז"ל שאם קבלו עדות שלא בפני בעל דין אינו עדות לדון על פיו והביא ראיה מהא דאמרינן מכחישין את העדים שלא בפניהם ואין מזימין אותם אלא בפניהם והזמה שלא בפניהם ניהו דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי פירוש מכחישין את העדים שלא בפניהם דהכחשה לא הוי חובת העדים אלא חובת בעל דין והרי הוא בפנינו אבל אין מזימין את העדים אלא בפניהם דהזמה הויא חובת העדים ואין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין וקאמר דשלא בפניהם אפי' בדיעבד הזמה לא הוי וראוי להעניש לכל מי שהיה באותה עצה ובאותו וועד לקבל עדות של לעז ופגם על אשה היושבת תחת בעלה שלא בפניה והנני כותב על ענין העדות ואפי' אם נתקבל לפני בעל דין מה דינו תנן בפרק מי שאחזו (ע"ב) מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט וכו' ולא תתייחד עמו אלא בפני עדים וכו' מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ואמרינן עלה בגמרא תנא ובלבד שימות ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ולכי מיית הוי גיטא והא קיי"ל אין גט לאחר מיתה אמר רבא באומר מעת שאני בעולם ופרש"י מתניתין לאו באומר מהיום אם מתי דבההיא ודאי לכי מיית איגלאי מילתא למפרע דהוי גט משעת נתינה והבא עליה פטור אלא באומר מעת שאני בעולם ליהוי גט הילכך לרבי יהודה סמוך למיתה חייל גיטא ומעיקרא אשת איש ורבי יוסי סבר משעת נתינה מספקא ליה דילמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט מספק ואף על גב דחי טפי אין ברירה ופרש"י ז"ל לא תתייחד עמו זה שנתן לה גט ואמר מהיום אם מתי לא תתייחד עמו שמא יבא עליה איכא מ"ד חיישינן שמא יבעול לשם קידושין וצריכה גט שני ולמאן דלא חייש נמי מ"מ פנויה היא ואסור להתייחד עם הפנויה ויפה פירש לפי שיטתו דפירש דרישא דמתניתין דקתני מהיום אם מתי דהוי גט למפרע לכולי עלמא משעת נתינה הילכך איכא למיחש לקידושין שהרי פנויה היא שמגורשת היא משעת נתינה ולגט ישן ליכא למיחש כיון דמגורשת היא אבל תוספות הקשו על פירושו דלשון המשנה אינו משמע כפירושו דמה היא באותן הימים משמע המבוררים שכבר דברנו בהם וכיון שהיא תחלת הדבר ומיירי באומר מעת שאני בעולם לא שייך למימר מה היא באותן הימים ועוד דתניא בתוספתא הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה הימים שבינתיים בעלה זכאי במציאתה וכו' ותני פלוגתא דתנאי דאיתא בגמרא אלא שמהפך דברי התנאים אלמא דפלוגתא דרבי יהודה ורבי יוסי קאי ארישא מהיום אם מתי הילכך פר"ת ור"י ז"ל דנראה להם כגרסת ר"ח נעשה כאומר מעת שאני בעולם וכן כתב רב אלפס בהלכותיו ור"ת ז"ל גריס כאומר בכף והכי פירושא אפילו כשאומר מהיום אם מתי נעשה כאומר מעת שאני בעולם דמה שאומר מהיום לא בשביל שיחול הגט לאלתר קאמר לפי שדעתו של אדם לאחר הגירושין בכל מה שיוכל רק שיחול הגט מחיים הילכך נעשה כאומר מעת שאני בעולם והכי פירש תנאו מהיום יחול תנאו אם ימות שבכל שעה שימות יחול הגט סמוך למיתתו הילכך סבר ר' יהודא שהיא כאשת איש לכל דבריה שהרי הגט אינו חל אלא סמוך למיתתו ור' יוסי מספקא ליה אי מחיים ממש קאמר והיא כפנויה או מעת שאני בעולם והוי אשת איש עד שעה אחת סמוך למיתתו ורבנן דסברי מגורשת לכל דבריה לגרסת רב אלפס ז"ל סברי דלא אמרינן נעשה כאומר מעת שאני בעולם הלכך הגט חל משעת נתינה אבל בספרים שלנו כתובה הגירסא וחכמים אומרים מגורשת ואינה מגורשת ופריך גמרא היינו ר' יוסי וכו' ועתה לר' יהודה אי אפשר לאסור הייחוד משום חשש קדושין שהרי היא אשת איש עד שעה אחת סמוך למיתתו אלא טעם איסור הייחוד משום חשש דגט ישן אבל לר' יוסי דמספקא ליה הייחוד אסור מתרי טעמי אם חל הגט משעת נתינה אסור משום חשש קידושין ואם אינו חל עד שעת מיתה אסור משום גט ישן והנה בררתי פירוש שמועה זו להודיע דלכולי עלמא היכא שהגט אינו חל עד סמוך למיתה דלא שייך למיחש לקידושין ורש"י ז"ל שפירש שלא תתייחד משום חשש קדושין אזיל לטעמיה דפירש דמהיום אם מתי דרישא לא הוי כאומר מעת שאני בעולם אבל מודה הוא באומר מעת שאני בעולם כיון שהגט אינו חל עד סמוך למיתתו אין כאן חשש קדושין בייחוד שהרי אשתו היא עד שעת מיתה ולא שייך ביה חשש קדושין הלכך בנדון זה שפירש בהדיא מעת שאני בעולם דהיינו שעה אחת סמוך למיתתו לכולי עלמא אין בייחוד משום חשש קידושין אלא משום גט ישן וקיימא לן בגט ישן אם נתגרשה בו תנשא לכתחלה הלכך בנדון זה אין הערעור כלום לא מחמת התנאי הכתוב לפני התורף ולא מחמת הייחוד ומותרת לבעלה, נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.