תשובות הרא״ש · כלל מ״ב סימן א׳ (ב׳)

כאשר כתב מורי ה"ר אשר כן נראה לי שאין מום גדול כנכפה שהרי מדמה בפ' האומנין (פ’) נכפית לשוטה ושעמומית דאמרינן המוכר שפחתו וכו' מקח טעות הוא הואיל וסנפו בין המומין ושוטה אין לו קידושין ונישואין אפילו מדרבנן כדאמרינן התם (יבמות קי"ב) שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אף על פי שלפעמים יש לו קדושין כשהוא חלים גם בנכפה שאינו נכפה תדיר יש לו קידושין מ"מ במום גדול כזה ח"ו שהגאון רבינו גרשום ז"ל תקן תקנתו ויתן לה גט בעל כרחה וכתובתה תהיה חוב עליו כאשר כתב מורי למעלה ובשבועה כאשר תשיג ידו שיתן לה כתובתה ועוד שמא היתה נכפית קודם קדושין והיה מקחו מקח טעות ומן הדין לא היה לנו להוציא ממון מספק ומכל מקום יעשו כאשר כתב מורי למעלה ועוד מצאתי בשאלתות דרב אחאי גאון ז"ל הלכה למעשה שתקבל גט בעל כרחה בין נמצאו בין היו ואפילו לא התנה יתן לה גט והא דנקט התנה משום רבותא דר' מאיר עכ"ל ומצאתי בירושלמי מפני ריח הפה כופין מפני חיי נפש לא כ"ש כ"ש בנדון זה ודלא כר' יואל ז"ל שמסופק בדין נכפה אחרי שלא מנה אותו עם שאר מומין בפרק המדיר (ע"ז) ועוד אמרו גבי כנסה סתם דאמרינן ספק ממונא לקולא וגם הוי כאן אומדנא דמוכח ושלום יצחק בה"ר מאיר נב"ע.