תשובות הרא״ש · כלל ד׳ סימן י׳ (י״ב)

ולפום ריהטא משמע שפירוש המשנה סותר מה שכתב בחבורו כי בפירוש המשנה כתב ובשאר ארצות צריכה להיות השאלה בזמן שהן צריכין לגשם באותה הארץ ויעשו אותו זמן כאלו הוא שבעה במרחשון אלמא ששואלים בברכת השנים ובחבורו כתב שאיי הים שואלים הגשמים בשומע תפלה והמדקדק בדבריו ימצאם מכוונים כי בפי' המשנה כתב ארצות לפי שיש חלוק בין ארץ ישראל לבבל לענין שאלה והזכרה מזה נלמוד שאין נקראין רבים אלא ארץ אחת ואותם אומרים בזמן הצריך להם שאלה בברכת השנים אבל בחבורו כתב ומקומות שהם צריכין גשמים בימות החמה כגון איי הים ואינם נקראים ארץ בפני עצמן הילכך כיחידים דמו ואומרים בשומע תפלה. והרי הוכחתי והדבר ידוע שבאשכנז שהיא ארץ גדולה מאד וצרפת וכל הארצות שמאשכנז עד הארץ הזאת וזאת בכלל כלם צריכות מטר בין פסח לעצרת ובודאי רבים הם ויכולים לשאול בברכת השנים ולהזכיר הגשמים כבני ארץ ישראל בחורף.